הזוכה במאמר החודש דצמבר 21 הוא הדוקטורנט בן בר שדה ממעבדתה של פרופ' פיליפה מלמד. המחקר עוסק באחת הסוגיות המרתקות שמעסיקות נשים בכל רחבי העולם

23 ינואר 2022
SPOTLIGHT ON RESEARCH
PAPER OF THE MONTH
#מאמר החודש דצמבר21

קושי בכניסה להריון. מאמר החודש דצמבר 21 עוסק באחת הסוגיות המורכבות והמרתקות ביותר שמעסיקות נשים בכל רחבי העולם. המחקר בוחן כיצד גורמים סביבתיים וגנטיים כגון סביבת חיים ומצבי סטרס בגיל הילדות שחוות ילדות (כבר בגיל 8!!) משחקים תפקיד מכריע ומשפיעים בהמשך על טווח הפוריות של אותן ילדות, על הקושי שלהן כנשים להיכנס להריון, כמו גם על משך הזמן שבו תישארנה פוריות.

את המחקר הוביל הדוקטורנט בן בר שדה ממעבדתה של פרופ' פיליפה מלמד בפקולטה לביולוגיה שמאמרם התקבל לפרסום ב- BMC biology. בהמשך לכך בן זוכה במאמר החודש דצמבר 21. לרגל הזכייה אנו מגישים לכם ראיון עם בן על המחקר המרתק, על העבודה במעבדת מלמד וקצת על האנשים שעומדים מאחורי המחקר.
📌הי בן בכמה מילים: נשמח שתציג את עצמך.
שמי בן, נולדתי במקום הכי יפה בארץ – קיבוץ גזית, ובשנים האחרונות גר בחיפה. לפני כ 8 שנים התחלתי תואר ראשון בביולוגיה פה בפקולטה, והמשכתי לתואר שני ושלישי במעבדה של פרופ' פיליפה מלמד.
📌במה עוסקת מעבדת מלמד באופן כללי?
המעבדה עוסקת באנדוקרינולוגיה של מערכת הרבייה ובאפיגנטיקה. אנחנו חוקרים את הפעילות ההורמונלית והפיזיולוגית של מערכת הרבייה ביונקים, ומנסים להבין לעומק את המנגנונים המולקולריים שעומדים בבסיסן.
📌ספר לנו על המאמר/ המחקר הנוכחי שלך, מה הייתה מטרת המחקר ומה גיליתם?
מטרת המחקר הייתה להבין מהם המנגנונים המולקולריים דרכם מצבי עקה (סטרס) בגיל צעיר, בפרט דלקות מעיים ממושכות, משפיעות על תפקוד מערכת הרבייה.
המחקר הוא שיתוף פעולה עם חוקרים מאנגליה, פרופ' ג'יליאן בנטלי (Durham University), אנתרופולוגית שחוקרת שנים רבות את דפוסי הפוריות של אוכלוסיות נשים מהגרות בעולם, וד"ר ריינהארד סטוגר (University of Nottingham), חוקר מנגנוני בקרה אפיגנטיים.
ג'יליאן מצאה שנשים שגדלו בבנגלדש וחוו דלקות מעיים ממושכות, בעיקר בגלל תנאי תברואה ירודים, הגיעו לבגרות מינית מאוחר, אך גיל הבלות שלהן הופיע מוקדם יותר. כלומר, משך תקופת הפוריות שלהן הייתה קצרה יותר.
כל זה בהשוואה לנשים שנולדו באותו אזור בבנגלדש אך היגרו לאנגליה לפני גיל 8, ולכן חוו פחות דלקות מעיים בתור ילדות. כלומר, לסביבה בילדות בייחוד סביב גיל 8, יש השפעה משמעותית על משך תקופת הפוריות, ולכך השלכות רבות על חיי האישה.
רינהארד מצא שינויים בדפוסי המתילציות על גבי ה- DNA (שינוי אפיגנטי שיכול להשפיע על ביטוי של גנים) בדגימות של תאים מחלל הפה בין שתי קבוצות הנשים.
אנחנו השתמשנו במודל עכברי על מנת לגלות מהם המנגנונים המולקולריים שמתווכים את השפעת הסביבה על תפקוד מערכת הרבייה.
בדומה לנשים שגדלו בבנגלדש, מצאנו שעכברות שחוו דלקות מעיים בגיל צעיר, הגיעו לבגרות מינית מאוחר יותר בהשוואה לקבוצת הביקורת, וגם תפקוד השחלות שלהן הושפע. זיהינו כ-100 גנים שרמת הביטוי שלהן השתנתה בשחלות של העכברות שחוו דלקת, אך הירידה בביטוי של הגן Srd5a1 נראתה משמעותית ביותר, וזאת מכמה סיבות:
1.Srd5a1 נמצא ממותל יותר אצל הנשים שגדלו בבנגלדש.
2.במחקרים קודמים דווח שהביטוי של Srd5a1 יורד לאחר מצבי עקה שונים בגיל צעיר, ולכן יתכן שיש לו תפקיד רחב בתיווך השפעות של מצבי עקה.
3. Srd5a1 מקודד לאנזים מרכזי בייצור של הורמונים סטרואידים, שלהם תפקידי מפתח במערכת הרבייה.
4. הביטוי של Srd5a1 ירד גם בהיפותלמוס של העכברות, שהוא מרכז הבקרה על מערכת הרבייה במוח.
הראנו שירידה ברמות של Srd5a1 בשחלות נמצאת בהתאמה לעלייה ברמות המתליציה באזור בגן שמאופיין כ"אנהנסר" (מגביר שעתוק). עלייה כזאת במתילציה יכולה לעכב את פעילות האנהנסר וכך להוריד את קצב ביטוי הגן.
מעבר לכך, הראנו שעיכוב האנזים 5α-reductase-1, שמקודד על ידי Srd5a1, פוגע בהפרשת הורמון מרכזי בבקרה על הכניסה לבגרות מינית ((GnRH, ואף גורם לעיכוב בכניסה לבגרות מינית של עכברות.
📌תוכל להסביר על החשיבות העומדת מאחורי הגילוי? למה תשמש אתכם התגלית הזו ואילו כיוונים המחקר פותח? קצת על היישום של התגלית (תחומים, פתרונות)?
השונות במשך תקופת הפוריות של נשים היא עצומה, וסיום תקופת הפוריות, המאופיינת בריקון של מאגר הביציות בשחלות, היא אחת הסיבות לך שנשים רבות יחוו קשיים להיכנס להריון, גם בגיל צעיר יחסית.
בעזרת הבנה מעמיקה של כל הגורמים, גנטיים וסביבתיים, שמשפיעים על פעילות מערכת הרבייה, ותפקוד השחלות בפרט, נוכל לזהות את מצב פריון האישה כבר בגיל צעיר, למשל על ידי סמנים אפיגנטיים, וכך יתאפשר לאישה לקבל החלטות מושכלות יותר בנוגע לעתידה, בייחוד בכל מה שנוגע להבאת ילדים לעולם.
📌מה משך אותך למעבדה\פרויקט הנוכחי?ֿ
את הפרויקט הנוכחי התחלתי כפרויקט מחקר של תואר ראשון (לפני הרבה זמן…), ומה שמשך אותי במיוחד הוא הרעיון של חיפוש הסברים מולקולריים לתופעות פיזיולוגיות, שיש להן השלכות מרחיקות לכת אפילו חברתיות. מיותר לציין שלהנחיה ולתמיכה הרעיונית, הטכנית והאישית של ה(א)נשים במעבדה, בייחוד של פרופ' פיליפה ומנהלת המעבדה לילך פולינסקי, יש חלק מרכזי בהחלטה שלי להישאר עם הפרויקט הזה ובמעבדה הזאת, כל כך הרבה זמן.
📌כשאתה לא עוסק במדע, מה אתה עושה?
משחק עם אוכל במטבח (אופה, מבשל, אוכל ומאכיל), עושה ספורט, משתדל לטייל, גולש על שלג לפחות שבוע בשנה (לא כולל הפסקת קורונה), וגם קצת על גלים.
✌כשתהייה גדול מי תרצה להיות?
אני ! 🙂
🙋‍♂️ מהן תוכניותייך להמשך הקריירה?
אני מתכנן להשתלב בתעשיית הביוטק/פארמה בישראל או בעולם. נראה שהיא מתפתחת בקצב מסחרר ואני רוצה להאמין שיהיה לי הרבה מה לתרום בה.
לינק לדף של פרופ' פיליפה מלמד : https://bit.ly/3rGXzW7
לינק לאתר מעבדת פרופ' פיליפה מלמד: https://mol-endo.net.technion.ac.il
זמינים עבורכם גם ברשתות החברתיות
שינוי גודל גופנים
ניגודיות