מדובר בהישג שמסכם תקופה ארוכה של מחקר מעמיק. לרגל הזכייה, ביקשנו ממנה לשתף אותנו בכמה פרטים על העשייה המדעית במעבדה ועל הגילויים שבמאמר.
הי יעל. לטובת אלה מאיתנו שפחות מכירים אותך, ספרי לנו בקצרה על עצמך בשני משפטים.
מאז שהתחלתי ללמוד ביולוגיה התעניינתי בביולוגיה התפתחותית – כיצד תאים, רקמות, ואיברים שלמים מוצאים את צורתם הסופית ומתפקדים בסינכרון מול מערכות שכנות. מאז שהגעתי למעבדת פודבילביץ התפעלתי ממבנה תא העצב PVD, אותו בחרתי לחקור גם במהלך עבודת המגיסטר וגם במהלך הדוקטורט.
במה עוסקת מעבדת פודבילביץ באופן כללי?
מעבדת פודבילביץ עוסקת בעיקר באיחוי בין-תאי, ובשאלה מה גורם לתאים מסוימים להתמזג אלו עם אלו. מאחר ואיחוי בין-תאי מופיע במגוון תהליכים קריטים כגון הפריה בין זרע וביצית והתפתחות איברים שונים, בהתאמה המעבדה מגוונת מאוד מבחינת מערכות המודל, שנעות בין ביציות ותאי זרע מעכברים, דרך נמטודות, תרביות תאים ומדי פעם אפילו ארכיאה.
ספרי על המאמר הנוכחי: מה הייתה שאלת המחקר המרכזית, מה גיליתם, ומה היה מפתיע בתהליך?
המחקר החל מתגלית מפתיעה ובלתי צפויה כי תא עצב בנמטודה C. elegans בשם PVD מקבל צורה מרחבית שונה בפרטים ממין זכר. מבנה ייחודי זה לא זכה לתשומת לב עד כה, וזאת משום שמרבית המחקרים נעשים על פרטים הרמפרודיטים (מסוגלים לרבייה עצמית) ואילו רק חוקרים מעטים מביטים בפריטים ממין זכר, שהם נדירים יחסית באוכלוסיה הטבעית. לאחר שאפיינו את המבנה הייחודי הזה, בדקנו מהי ההשפעה של תא העצב PVD על התנהגויות שונות בין המינים, וגילינו תפקיד שלא זוהה עד כה ל-PVD בהתנהגות ייחודית לזכרים.
מה חשיבות התגלית? אילו כיוונים או יישומים עתידיים המחקר עשוי לפתוח? מה לדעתך עשויה להיות ההשפעה שלו על התחום בשנים הקרובות?
מדובר בפעם הראשונה בה מזוהה הבדל במבנה של תא עצב תחושתי בין שני המינים בנמטודה C. elegans. מאחר ומדובר במערכת פשוטה מאוד, היא גם מאפשרת לבחון בצורה מדויקת מאוד את הגורמים שיוצרים את ההבדל הזה, ואת ההשלכות שיש לכך על יכולת החישה של החיה וההתנהגות שלה, ולכן מדובר במודל שיכול לעזור לענות גם על שאלות נוספות של הבדלי חישה בין המינים והתפתחות מערכת העצבים באופן כללי.
אנא צייני 3 כלים משמעותיים שקיבלת במהלך עבודתך במעבדה ?
במעבדה קיבלתי מגוון כלים שנוגעים בעיקר לגנטיקה, מיקרוסקופיה וכימות של תנועה והתנהגות. זאת נוסף כמובן על יצירתיות וחשיבה ביקורתית, שהן חלק בלתי נפרד מעבודת המחקר.
נשמח לשמוע על השאיפות שלך להמשך הקריירה?
להמשיך לחקור, ללמוד, וללמד אחרים כמיטב יכולתי, בעיקר בתחום הנוירוביולוגיה ו/או ביולוגיה התפתחותית. בהמשך הקריירה הייתי רוצה לחיות במדינה מתוקנת, שמקדשת ערכים של אמת, יושרה, אחריות אישית, חשיבה ביקורתית ועזרה לזולת.
⬅ לינק למאמר: https://www.pnas.org/doi/1073/pnas.2421376122
⬅ לינק לדף של פרופ' בני פודבילביץ : https://did.li/Dbg6q
⬅ לינק לאתר מעבדת פרופ' בני פודבילביץ: https://elegansfusion.net.technion.ac.il/
