הזוכה במאמר החודש לנובמבר 2025 היא הדוקטורנטית לילא בישארה ממעבדתו של פרופ' נביא איוב, שמאמרה התקבל לפרסום בכתב העת Death & Disease . מדובר בהישג מרשים שמסכם תקופה ארוכה של מחקר מעמיק. לרגל הזכייה, ביקשנו ממנה לשתף אותנו בכמה פרטים על העשייה המדעית במעבדה, על הגילויים שבמאמר, וגם קצת על עצמה.
- לילא – ספרי לנו בקצרה על עצמך: מה למדת, איך הגעת לתחום הזה, ואיפה את היום?
שמי לילא, אני מתגוררת בחיפה ונשואה לרוני. סיימתי לאחרונה את לימודי הדוקטורט במדעי החיים, עם התמחות בחקר הסרטן ובתגובה התאית לנזקי דנ"א. הזיקה שלי לתחום נולדה מתוך חלום ילדות לסייע במציאת מרפא למחלת הסרטן, בעקבות האובדן של קרובי משפחה יקרים לליבי. הקשר האישי הזה הפך עבורי למנוע פנימי להבנת מורכבות מחלת הסרטן ולשאיפה לפתח טיפולים יעילים ומדויקים יותר. את הדוקטורט שלי השלמתי במעבדתו של פרופ' איוב, שם התמקדנו בפענוח מנגנוני התיקון של נזקי דנ"א והשפעתם על התפתחות גידולים. כיום, אני עובדת כחוקרת עמיתה במעבדת איוב, שם אני מובילה מספר פרויקטים מחקריים פורצי דרך. לצד עבודתי המדעית, אני מחפשת כעת הזדמנויות בתעשייה, מתוך רצון להרחיב את השפעת עבודתי ולתרגם את התובנות המחקריות שצברתי לפתרונות יישומיים ברפואה.
- במה עוסקת מעבדת איוב באופן כללי?
במעבדת איוב מתמקדים בחקר מנגנוני התגובה התאית לנזקי דנ"א, אשר חשובים לשמירה על יציבות הגנום. אנו שואפים לאפיין רגולטורים חדשים של תהליכי התגובה ותיקון שברים דו-גדיליים. המטרה שלנו היא לנצל את החלבונים הללו לפיתוח טיפולים ממוקדים פוטנציאליים למחלת הסרטן.
- ספרי לנו על המאמר שזכה: מה הייתה שאלת המחקר המרכזית, מה גילית, ומה היה מרגש או מפתיע בתהליך?
בבסיס המחקר שלנו עמדה השאלה כיצד התא מכריע בין שני מסלולי תיקון השברים הדו-גדיליים המרכזיים, NHEJ ו-HR. החלטה זו קריטית לקביעת גורל התא ומניעת התמרה סרטנית. גילינו שהחלבון הלא ידוע C8orf33 משמש כ'שומר סף' מכריע המכווין את הבחירה הזו; הוא מגויס לאתרי הנזק ומטה את המאזן לטובת מסלול ה-NHEJ על ידי חסימת הקישור של האנזים KAT8 לכרומטין והפחתת רמות האצטילציה על הכרומין (H4K16ac) בסביבת השבר. אחד הרגעים המפתיעים והמרגשים ביותר בתהליך היה לראות כיצד בהיעדר C8orf33, התיקון 'בורח' למסלול ה-HR באופן בלתי מבוקר, מה שמוביל לאובדן מסיבי של חזרות דנ"א ריבוזומלי (rDNA) ולפגיעה אנושה ביציבות הגנום, תגלית שמדגישה עד כמה המנגנון המולקולרי הזה חיוני לשמירה על שלמות התא ומספקת זווית חדשה ומרתקת על הבקרה האפיגנטית של תיקון הדנ"א.
- מה החשיבות של התגלית? אילו כיוונים או יישומים עתידיים המחקר שלך עשוי לפתוח? איך את רואה את השפעתו על התחום בשנים הקרובות?
החשיבות המרכזית של המחקר נעוצה בכך שאנו הראשונים לתאר את תפקידו המולקולרי של החלבון C8orf33 בתיקון שברי דנ"א דו-גדיליים, גילוי המבסס אותו כיעד פוטנציאלי לטיפולים ממוקדים בסרטן. C8orf33 מתבטא ברמות גבוהות בסוגי סרטן שונים ומעכב באופן אקטיבי את מסלול ה-HR, ולכן המחקר פותח כיוון יישומי מרגש: ההשערה כי גידולים אלו מציגים "פגם תפקודי" בתיקון ע״י רקומבינציה הומולוגית, מה שעשוי להפוך אותם לרגישים במיוחד לטיפול במעכבי PARP. בשנים הקרובות, אני מקווה שהשפעת התגלית על התחום תהיה משמעותית, שכן היא עשויה להרחיב את מעגל החולים שיוכלו להפיק תועלת מטיפולים מבוססי PARP מעבר למוטציות ה-BRCA המוכרות, ולהפוך את C8orf33 לסמן ביולוגי (Biomarker) חיוני בדרך לרפואה מותאמת אישית ומדויקת יותר.
- צייני שלושה כלים בולטים שקיבלת במעבדה במהלך העבודה והלימודים שלך.
במעבדה רכשתי מגוון כלים בתחום הביולוגיה המולקולרית, יחד עם יצירתיות וחשיבה ביקורתית, שהן חלק בלתי נפרד מעבודת המחקר. פיתחתי ושיפרתי שיטות ניסוי רבות, דבר שהוביל להתמקצעות משמעותית במחקר שלי ובמחקר של אחרים במעבדה. בזכות הצלחות אלו, הבנתי שאני יכולה למצוא את השיטה המתאימה ביותר כדי לענות על השאלה המחקרית שלי. בנוסף, צברתי ניסיון רב בהצגת תוצאות וחומר מדעי לקהלים רחבים עם רקע אקדמי שונה, דרך הצגה של המחקר שלי בכנסים אקדמיים ובלימוד סטודנטיות וסטודנטים לתואר ראשון.
- מה השאיפות שלך קדימה להמשך הקריירה?
אני שואפת לנצל את המומחיות שרכשתי במהלך הדוקטורט שלי כדי לחקור לעומק את מחלת הסרטן. המטרה שלי היא לחשוף מנגנונים חדשים ולפתח גישות חדשניות שניתן לתרגם לשיטות טיפול קליניות אפקטיביות.
- ⬅ לינק למאמר:
https://www.nature.com/articles/s41419-025-08194-8m
- ⬅ לינק לדף של פרופ' ניבא איוב:
https://biology.technion.ac.il/en/member/ayoub/
- ⬅ לינק לאתר מעבדת איוב:
