פרופ' דוד גרשון ז"ל

פרופ' דוד גרשון ז"ל
19XX-2019

מדען ואיש אקדמיה בעל חזון, פרופסור דוד גרשון ז"ל היה חלוץ מתווה דרך בחקר הזקנה בארץ ובעולם, ובין מייסדי "המחלקה לביולוגיה", לימים "הפקולטה לביולוגיה בטכניון".
ביוכימאי בהשכלתו, בעל תואר שלישי מאוניברסיטת קורנל, בארה"ב, ובוגר פוסט-דוקטורט ממכון וייצמן, פרופ' גרשון מונה למרצה בכיר בפקולטה לכימיה בטכניון ב-1967. מאז, במהלך שלושים וחמש שנות חברותו בסגל האקדמי של הטכניון, פרופ' גרשון מילא שורה של תפקידי הוראה, מחקר ומִנְהל בכירים. לאחר תקופת עשייה מחקרית קצרה בה עסק בגנטיקה של צמחים ובקטריות, ובמנגנוני הפעולה של נגיפים גורמי סרטן, גרשון הקדיש את שנות פועלו המדעי לחקר הזקנה.

לפני ארבעה עשורים, בתקופה בה חוקרי הזקנה התמקדו רובם ככולם בהיבטיהן הקליניקו-פתולוגיים של מחלות שכיחות בגיל הזקנה כגון סרטן, סוכרת ומחלות לב, וגלאוקומה. פרופ' גרשון פנה לחקר המכניזמים הביוכימיים שעומדים מאחורי תהליך ההזדקנות. בראייה צופה פני המודלים הביו-גרונטולוגיים של היום, גרשון הניח כי שינויים כימיים החלים ברמה המיקרו-סיסטמית המולקולארית (התאית והבין תאית) לנוכח תנאי העקה הסביבתיים הם שגורמים לירידה הנרשמת בכושר המערכות של גוף האדם המזדקן; הוא סבר כי יש בכוח התערבות טכנולוגית מניעתית / טיפולית ברמה זו, המיקרו-סיסטמית, כדי להאט את תהליך ההזדקנות ולשפר את איכות חיי האדם בגיל השלישי. אחד ממקימי הדיסציפלינה של בִיֹוּ-גֶרונְטולוגיה, וממוביליה הבולטים, פרופ' גרשון תרם רבות ליריעת הממצאים והמודלים עליהם מתבסס המחקר המודרני בתחום. הוא זה שלראשונה הוכיח כי מערך ההגנה האנזימית נגד נזקי חמצון ברקמות הגוף נחלש עם הגיל, וכי נגרמת מכך הצטברות של מולקולות חלבון פגומות המזיקות למערכות האדם; מחקריו המאוחרים יותר הדגימו כי, עם הגיל, חלים שינויים בפעילותם של חלבוני הבקרה וגורמי השעתוק בגוף, אשר יוצרים את הדעיכה הנצפית בעמידות גוף האדם בפני עקה.

במהלך שנות פעילותו בטכניון, פרופסור גרשון שימש ארבע קדנציות בתפקיד ראש המחלקה לביולוגיה/ דיקן הפקולטה לביולוגיה; הוא היה זה שהביא להכרת המחלקה כפקולטה.
חזונו עיצב את פני המחלקה וקבע את מוקד התעניינותה בהיבטים הביו-כימיים של האורגניזם היום, ("ביולוגיה מולקולרית") בתקופה בה הביולוגיה האקדמית, בארץ ובעולם, התמקדה בביולוגיה אקולוגית ובביולוגיה סיסטמתית. לאחר פרישתו מהטכניון, פרופ' גרשון המשיך בעשייה מדעית במסגרת מיזמי הזנק – בהם ליווה דור חדש של מדענים מצטיינים במחקר ופיתוח ביוטכנולוגי. בתקופה הסמוכה לפטירתו, פרופ' גרשון היה שותף מרכזי במיזם לייצור אימונותרפיה חדשנית לטיפול בסרטן השד.

זמינים עבורכם גם ברשתות החברתיות