הוועדה לתארים מתקדמים בפקולטה בוחרת מידי חודש את המאמר המדעי המוביל מבין כל המאמרים המדעיים שהתפרסמו לאותו חודש.
אנחנו שמחים לספר כי הזוכה במאמר החודש של אוקטובר 22, היא ד"ר דינה עווידה ממעבדתה של פרופ' שנהב כהן שמאמרן התקבל לפרסום ב EMBO Reports. לרגל הזכייה דלינו מדינה פרטים מעניינים על המחקר, על הדרך שהובילה אליו וגם קצת עליה 😊
● הי נשמח שתציגי את עצמך בכמה מילים:
אני דינה עווידה, בת 31 מחיפה. את כל לימודיי האקדמיים עשיתי בטכניון בפקולטה לביולוגיה. סיימתי את הדוקטורט במעבדתה של פרופ' שנהב כהן ב 2021, וכעת אני עובדת שם כמנהלת המעבדה.
● במה עוסקת מעבדת כהן באופן כללי?
במעבדה אנו חוקרים תהליך הנקרא אטרופיה של שריר שבו השריר מאבד ממסתו ונחלש. מערכת שרירי השלד היא הרקמה הנפוצה ביותר בגוף, והיא זו שמאפשרת את תנועתנו ופעילותנו היומיומית. לכן, שמירה על מסת וחוזק השריר חיוניים לפעילותו התקינה של הגוף, לאיכות ותוחלת החיים שלנו. במהלך ההזדקנות, עקב הרעבה, פגיעות עמוד שדרה, או במחלות כגון סרטן, סוכרת מבוגרים וכשל לבבי, מתרחש פירוק מוגבר של חלבוני הכיווץ של השריר המוביל לירידה במסת השריר וביכולת הכיווץ שלו – זהו תהליך האטרופיה. אנו מנסים לפענח את התהליכים הביולוגים המתרחשים בתא השריר במהלך אטרופיה, במטרה לאתר פקטורי מפתח כמטרות תרפויטיות לעיכוב התהליך.
● ספרי לנו על המאמר/המחקר הנוכחי , מה הייתה מטרת המחקר ומה גיליתן?
במאמר זה פענחנו את מנגנון הפירוק של חלבון חשוב בתאי השריר הנקרא דסמין. דסמין הינו חלבון סיבי החיוני לשמירה על מבנה ותפקוד השריר. חלבון זה מחבר בין מערכות חלבוני הכיווץ, ומעגן אותם לממברנת התא, למיטוכונדריה, לגרעין התא ולאברונים אחרים. מוטציות בחלבון דסמין גורמות למגוון מחלות שריר. במחקרים קודמים הראנו כי פירוק סיבי דסמין הינו שלב מקדים המאיץ את פירוק חלבוני הכיווץ בזמן אטרופיה, וכי עיכוב פירוקו של דסמין מעכב את תהליך האטרופיה כולו. מטרת המחקר שלנו הייתה לפענח את מנגנון הפירוק של דסמין, על מנת לחשוף מטרות תרפויטיות חדשות לטיפול באטרופיה.
בעבודת המחקר חשפנו את סדר האירועים המוביל לפירוק של סיבי הדסמין בזמן אטרופיה, וזיהינו תפקיד חדש לאנזים ATAD1 בתהליך זה. מעט מאוד ידוע בספרות המדעית על אנזים זה, ואנו הראשונים שחקרנו אותו בתאי שריר. מצאנו כי במהלך אטרופיה הנגרמת מפגיעות עצב (כמו פגיעות עמוד שדרה) אנזים זה קושר מספר חלבונים נוספים בשריר, כמו הפרוטאז calpain-1, ויחד איתם מפרק את סיבי הדסמין ובכך מזרז גם את פירוקם של חלבוני הכיווץ. עיכוב של ATAD1 או של calpain-1 מונע את פירוקו של דסמין ומעכב את תהליך האטרופיה כולו.
● אנא הסבירי על החשיבות מאחורי הגילוי.למה תשמש אתכם התגלית ואילו כיוונים זה פותח? מה יישומה של התגלית (תחומים, פתרונות)?
אטרופיה פוגעת באיכות, אורח ואורך החיים של הסובלים ממנה, וכיום לא קיים טיפול לאטרופיה פרט לביצוע פעילות גופנית. הבעיה היא שלא כל מי שסובל מאטרופיה מסוגל לבצע פעילות גופנית (למשל חולים מונשמים), ולכן מציאת טיפול לאטרופיה הינה צורך קליני אקוטי. המחקר שלנו מסייע בהרחבת הידע והבנה מעמיקה של המנגנונים המולקולריים המתרחשים בשריר במהלך אטרופיה, אשר צפויים להוביל למציאת מטרות תרפויטיות שיוכלו בעתיד לשמש לפיתוח תרופות לטיפול ומניעת אטרופיה.
● מה משך אותך למעבדה/פרויקט הנוכחי?
בשנה האחרונה של התואר הראשון שלי פרופ' שנהב כהן העבירה קורס בחירה חדש בשם "מטבוליזם ומחלות באדם". הקורס היה מרתק בעיני, וזה הוביל אותי לבדוק מה היא חוקרת במעבדתה. בקיץ האחרון של התואר, היא קיבלה אותי לפרויקט מחקר במעבדה, מאוד נהניתי מהמחקר שנחשפתי אליו, ומאז אני שם.
*כשאינך עוסקת במדע, מה את עושה?
אני אוהבת לכתוב, לשיר, לנגן, לסרוג, לראות סרטים… כשהזמן לכך מתאפשר 😊
*כשתהיי גדולה מה תרצי להיות?
אני שמחה לומר שאני כבר עובדת ועוסקת בדברים שאני אוהבת!
*ומה תוכניותייך להמשך הקריירה?
החלום הוא לתרום ולתת משהו טוב לעולם הזה – דרך המדע שאני עושה עכשיו וגם בדרכים אחרות.
לינק למאמר: https://www.embopress.org/doi/full/10.15252/embr.202255175
לינק לדף של פרופ' שנהב כהן: https://biology.technion.ac.il/member/%d7%a9%d7%a0%d7%94%d7%91-%d7%9b%d7%94%d7%9f/
לינק לאתר מעבדת פרופ' שנהב כהן: https://cohens.net.technion.ac.il/
