הזוכים במאמר החודש אפריל 22, הם הדוקטורנטים מרים פוקרא ודימה מוחה ממעבדתו של פרופ' תומר שלומי, שמאמרם התקבל לפרסום ב – Cell Metabolism.

26 יוני 2022

בתמונה: הדוקטורנטים מרים פוקרא ודימה מוחה

אנחנו שמחים לספר כי הזוכים במאמר החודש אפריל 22, הם הדוקטורנטים מרים פוקרא ודימה מוחה ממעבדתו של פרופ' תומר שלומי, שמאמרם התקבל לפרסום ב – Cell Metabolism. לרגל הזכייה דלינו מהם כמה פרטים מעניינים על המחקר, על הדרך שהובילה אליו וגם קצת על שניהם 😊

 

הי בכמה מילים: נשמח שתציגו את עצמכם:

מרים: הי, אני מרים פוקרא מכפר בועיינה-נוגידאת, דוקטורנטית במעבדה של פרופ' תומר שלומי. אחרי תואר ראשון בהנדסת ביוטכנולוגיה בטכניון, יצאתי לעבוד בתעשייה לתקופה קצרה. את המאסטר שלי השלמתי בביוכימיה בפקולטה למדעי חיים באוניברסיטת תל אביב תחת הנחייתו של פרופ' יואל הירש.

דימה: הי, אני דימה, סטודנט לשעבר במעבדה של פרופ' תומר שלומי. כרגע, אני עושה פוסט-דוקטורט במעבדה של פרופ' זאכרי שוג במכון וויסטר (פילדלפיה, ארה"ב). אני אוהב מדע וספורט. נהנה מקריאת ספרים, ריצה, רכיבה על אופניים, ואימונים בחדר כושר. אני אבא לארבעה ילדים מקסימים.

במה עוסקת מעבדת שלומי באופן כללי?

מרים & דימה: פרופ' תומר שלומי מהפקולטה למדעי המחשב ומהפקולטה לביולוגיה בטכניון הקים קבוצת מחקר מולטי-דיסציפלינרית המשלבת תחומי מחקר שונים. המעבדה חוקרת שינויים במטבוליזים התאי של תאי סרטן ואיך ניתן לנצל שינוי זה לצרכים דיאגנוסטיים ולפיתוח תרופות אנטי-סרטניות. המחקר משלב שיטות שונות בביולוגיה תאית ומולקולרית, ספקטרומטריית מסות, ואנליזה חישובית.

ספרו לנו על המאמר/ המחקר הנוכחי, מה הייתה מטרת המחקר ומה גיליתם ?

מרים & דימה: המוטיבציה למחקר נבעה מהעובדה שלתאי סרטן יש דרישה גבוהה ליחידות של פחמן-יחיד המיוצרות במיטוכונדריה. מחקרים קודמים הראו שבסוגי סרטן רבים התאים נתמכים בעיקר על פחמן-יחיד שמקורו בחומצה האמינית סרין. שאלת המחקר שלנו היתה "ומה לגבי החומצה האמינית גליצין?" שכן אנחנו יודעים שברקמות בריאות גם חומצה אמינית זו מספקת יחידות פחמן-יחיד. לא היתה אינדיקציה קןדמת לכך לחימצון גליצין במיטוכונדריה של תאי סרטן לפני העבודה שלנו. תחילת הפרויקט היתה בחקירת ומדידת שטף חימצון הגליצין בתאי סרטן, מה שהוביל אותנו לבסוף לתגליות המעניינות שמובאות במאמר.

אנחנו הראשונים שהראו וכימתו את החימצון של גליצין במיטוכונדריה של תאי סרטן. בעיקרון, הצענו שיטה חדשנית הלוקחת בחשבון את המורכבות של הרשת המטבולית. בעזרת שיטה זו, הראנו שתאי סרטן כבד נוטים לחמצן גליצין יותר מאשר סוגי סרטן אחרים. בנוסף, גילינו שלאנזים גליצין דה-קרבוקסילאז יש תפקיד נוסף, מלבד תרומתו למטבוליזם של פחמן-יחיד, שהינו שמירה על פעילות מיטוכונדריאלית תקינה דרך ליפוליאציה של חלבונים. השתקת אנזים זו פגמה ביכולתם של תאי הסרטן להתחלק ולהתרבות, גם במערכת in-vitro וגם במערכת in-vivo.

תוכלו לפרט על החשיבות העומדת מאחורי הגילוי ? למה תשמש אתכם התגלית הזו ואילו כיוונים הוא פותח? מהם יישומי התגלית (תחומים, פתרונות)?

מרים & דימה: לעבודתנו יש תרומה גם להתפתחות המדע הבסיסי, וגם למדע היישומי. מבחינת מדע בסיסי, סיפקנו שיטה כוללת להערכת השטף המטבולי במיטוכונדריה התאית. בנוסף הראנו כיצד מדידות המופשטות יתר על המידה יכולות להוביל למסקנות מוטעות. האפקט שמצאנו בתאי סרטן כבד הינו בעל ערך רפואי משמעותי. סרטן הכבד גורם לתמותה גבוהה והתרופה המאושרת היחידה למצב זה מובילה לשיפור מתון בלבד. כל צעד בדרך לפיתוח תרופות חדשות הוא התקדמות עצומה.

מה משך אתכם למעבדה\פרויקט הנוכחי?

מרים: תחום חקר הסרטן משך אותי מאז ומעולם. כשחיפשתי מעבדה להשתלם בה במסגרת הדוקטורט ראיתי פרסום על מעבדתו של פרופ' שלומי והרגשתי שזה המקום הנכון עבורי. אל הפרויקט הגעתי בהמלצתו והנחייתו של תומר, בהתחלה כחלק מצוות, ולאחר מכן באופן עצמאי.

דימה: השילוב בין הדיסציפלינות השונות, ספקטרומטריית המסות ברזולוציה גבוהה, שימוש באיזוטופים, מסלולים מטבולים, כמויות עצומות של דאטה, השקעה למען מטרה טובה (מלחמה בסרטן), ו… האנשים, כמובן! 😊.

כשאתם לא עוסקים במדע, מה אתם עושים?

מרים: הקריירה במחקר מדעי לא משאירה הרבה זמן לעשות דברים מעבר, אבל כשמתאפשר אני יוצאת לטיולים ,רואה סרטים, ספורט. היציאות הקטנות מהשגרה מאווררות ומאפשרות חזרה רעננה יותר לעבודת המעבדה.

דימה: הכי חשוב, אני מנסה להיות אבא טוב יותר: מבלה עם הילדים שלי.

כשתהיו גדולים מי תרצו להיות?

מרים: אשמח להתקדם ולהעמיק את הידע שלי, ולמצוא עבודה בתחומים הרלוונטיים.

דימה: רציתי להיות מדען שחוקר חיים. עכשיו אני יכול לומר באופן ספציפי שכנראה התכוונתי ל"מומחה בביולוגיה של סרטן".

מה התוכניות שלכם להמשך הקריירה ?

מרים: להמשיך לחקור נושאים שמעניינים אותי בין אם זה באקדמיה או בתעשייה.

דימה: לעולם לא לוותר, ולהמשיך להעשיר את הידע שלנו בתחום הסרטן.

מעבדת פרופ' תומר שלומי. תמונה קבוצתית

לאתר למאמר המלא: https://www.cell.com/cell-metabolism/fulltext/S1550-4131(22)00133-4
לינק לאתר מעבדת פרופ' שלומי : https://metsysbio.net.technion.ac.il/
לינק לדף של פרופ' שלומי : https://bit.ly/3MXCqjh

 

זמינים עבורכם גם ברשתות החברתיות
שינוי גודל גופנים
ניגודיות