בתקופה כזאת של ביטולי טיסות, יש ביטולים שהם הרבה יותר מבאסים מאחרים. למשל סוני ויליאמס ובוץ' וילמור, אסטרונאוטים ותיקים של נאס"א, אשר נמצאים כעת במשימה לא מתוכננת בחלל. בעקבות תקלה טכנית, הם נתקעו בתחנת החלל הבינלאומית ועשויים להישאר שם במשך שמונה חודשים נוספים, ללא ודאות לגבי מועד חזרתם. השהייה הממושכת בתנאי מיקרו-כבידה מציבה אתגרים פיזיולוגיים משמעותיים.
פרופ' שנהב שמר מהפקולטה לביולוגיה בטכניון מסבירה על השפעת השהות בחלל על מסת השריר:
"תהליכי אובדן מסת שריר (בין שהטריגר הוא שהייה בחלל ובין שהוא הזדקנות, רעב, סוכרת, או חולים ששוכבים ללא תזוזה), הם תהליכים דומים מבחינה פיזיולוגית. ההבדל הוא הקצב".
"כדי לחקור מה קורה לשריר בחלל, המעבדה שלה בטכניון רכשה מכונה המדמה מיקרוגרביטציה על ידי שינוי מתמיד של כיוון תאי השריר שגדלים עליה.
הסיבוב המתמיד ממזער את השפעת כוח המשיכה של כדור הארץ על דגימות השריר בתוך המכשיר.
"כך למדנו שבתוך 12 שעות מהפעלת מצב חוסר הכבידה, השרירים כבר מתחילים לעבור אטרופיה", היא אומרת. "לכן הגיוני בעיניי שמגבילים את המשימות בדרך כלל ל־100 יום". בקבוצת המחקר שלה מפתחים כיום תוסף תזונתי שיעכב את התפרקות השריר. לכתבה המלאה בגלובס לחצו גלובס
