לרגל הזכייה דלינו מאמיר כמה פרטים מעניינים על המחקר, על הדרך שהובילה אליו וגם קצת עליו 😊
הי אמיר נשמח שתציג את עצמך בכמה משפטים:
אני אמיר, אבא של כרם ונשוי לאנה. סיימתי דוקטורט לפני שנה וקצת במעבדה של יעל.
במה עוסקת מעבדת מנדל-גוטפרוינד באופן כללי?
במעבדה חוקרים היבטים שונים של בקרת הביטוי הגנטי בגישות חישוביות וניסוייות כאחד. אנחנו חוקרים את המעורבות של חלבונים קושרי RNA מחד ושל lncRNAs מאידך, על בקרת הביטוי הגנטי בעיקר במהלך ההתפתחות העוברית. חברי המעבדה הם סטודנטים וחוקרים המגיעים מרקע ביולוגי, מדעי המחשב והנדסה, אבל הגבולות די מטושטשים ורובנו עושים גם עבודה ניסויית וגם חישובית
ספר לנו על המאמר/המחקר הנוכחי, מה הייתה מטרת המחקר ומה גיליתם?
המחקר שפורסם עכשיו הוא המשך של מאמר שפירסמנו ב2021, שם מצאנו אינטרקציה בין STAT3 – גורם שיעתוק שגילינו שקושר גם RNA, לבין NORAD- RNAלא מקודד ארוך (lncRNA). במחקר הזה ניסינו לאפיין את האינטרקציה הזאת ואת התפקיד שלה במה שאז חשבנו שהוא התפתחות עוברית. מהר מאד הבנו שהפרויקט לא עוסק בהתפתחות עוברית אלא בכלל בתגובה להדבקה בוירוסים. מצאנו ש-NORAD גורם ל-STAT3 להכנס לגרעין בתאים אנושיים, שם STAT3 נקשר ל-DNA באזורי בקרה על גנים שקשורים להדבקה ויראלית ומשתיק את הביטוי שלהם. בזמן הדבקה בוירוסים NORAD נחתך ואז STAT3 יוצא מהגרעין וההשתקה נפסקת, אז מתבטאים הגנים שתפקידם להילחם בוירוס, למנוע את השכפול שלו ולגייס את מערכת החיסון.
בנוסף גילינו שלמרות ש-NORAD ו-STAT3 שמורים באבולוציה, האינטרקציה ביניהם והמנגנון שמפעיל את התגובה לוירוסים, לא קיים בעכברים והתפתח רק בקופי אדם.
אנא הסבר את חשיבות הגילוי. למה תשמש אתכם התגלית ואילו כיוונים זה פותח? מה יישומה של התגלית (תחומים, פתרונות) ?
המנגנון שגילינו הוא חוליה שמחברת בין שני מנגנונים המעורבים בהתגוננות מפני הדבקה ויראלית, מנגנונים שעד עכשיו חשבו שהם נפרדים ולא קשורים אחד לשני. התגלית הזו עונה על מספר שאלות שהיו פתוחות בוירולוגיה ובתגובה לוירוסים, בעיקר כאלו הקשורות בהבדלים בין הדבקה של אדם לעומת עכברים.
חשוב להזכיר שבמדע בסיסי, ברוב המקרים מגלים משהו שלא ברור אם ומה יהיו השימושים שלו בעתיד וכשהתחלנו את המחקר אפילו לא ידענו שאנחנו עוסקים בתגובה להדבקה ויראלית. קשה לדעת מראש מה יהיה השימוש של מחקר כמו זה, אך אם זאת, אנחנו יכולים להעריך שהמחקר יפתח פתח לעמוד יותר על ההבדלים בהדבקה ויראלית בין אורגניזמים שונים, במיוחד באדם. ייתכן שבעתיד, וזו כבר ממש ספקולציה, נראה את NORAD כסמן קליני להדבקה ויראלית ושירידה ברמתו תעיד על הפעלת תגובה ראשונית שתגבר בהמשך.
3 כלים בולטים שקיבלת במעבדה במהלך העבודה והלימודים שלך?ֿ
-
-
- למדתי R וקצת פייתון, ואחרי כמעט 8 שנים במעבדה חצי חישובית, אני גאה להגיד שאני יודע להשתמש בכלים חישוביים, ולשאול שאלות חישוביות כדי לענות על שאלה ביולוגית.
- לצורך המחקר הזה הבאתי למעבדה ופיתחתי הרבה שיטות ניסוייות. בזכות זה התמקצעתי מאד בכיול, שיפור ופתרון בעיות על מנת לגרום למערכת הניסויית לעבוד. בזכות ההצלחה בזה, הבנתי שאני יכול למצוא את השיטה המתאימה ביותר כדי לענות על השאלה המחקרית שלי ולא מוגבל בשיטות שאני מכיר או קיימות במעבדה.
- ואולי הכי חשוב, במהלך הדוקטורט הנחיתי מספר סטודנטים לתואר ראשון בפרויקט המחקרי שלהם. מתוכם שלושה – דור, גליה ונעה הם גם חלק ממחברי המאמר על התרומה הגדולה שלהם למחקר הזה. בזכותם למדתי להנחות סטודנטים במעבדה ובמחקר ופיתחתי יכולת לעבוד מסודר ומתודי יותר. זאת הייתה זכות גדולה לעבוד איתם וההנחיה שלהם הקנתה לי הרבה כישורים שבתקווה יעזרו לי בהמשך כשתהיה לי מעבדה ואנחה סטודנטים.
-
כשאינך עוסק במדע, מה אתה עושה?
אני משקיע בלהיות אבא ולבלות ככל האפשר עם כרם, בת 10 חודשים ומאד נהנה לראות אותה גדלה, בנוסף אני חובב קפה ספיישלטי ואופה לחם מחמצת בייתי.
נשמח לשמוע על שאיפותיך להמשך הקריירה.
בעוד שבועיים אנחנו עוברים ללונדון בשביל להתחיל פוסט דוקטורט ב-King’s College. אני אוהב מחקר ונהנה ממחקר ומכוון למשרת מחקר באקדמיה בהמשך.
