הזוכה בפרס מאמר החודש לחודש ינואר 2026 היא ליילה סעיד ממעבדתו של פרופ׳ עודד קלייפלד, על מאמרה שפורסם בכתב העת Molecular Life Sciences.
זהו הישג מרשים המסכם תקופה ארוכה של מחקר מעמיק.
לרגל הזכייה, שוחחנו עם ליילה על המחקר, על הדרך שהובילה לפרסום המאמר ועל החיים שמעבר למעבדה.
היי לילא, נשמח שתציג/י את עצמך בכמה מילים.
נולדתי וגדלתי בנחף. את המסלול האקדמי שלי התחלתי בתואר ראשון משולב במדעי הרפואה וביולוגיה באוניברסיטת חיפה, שם תוך כדי הלימודים התאהבתי בעולם המחקר והבנתי שזה התחום שבו אני רוצה להתפתח.
המשכתי לתואר שני במחקר הסרטן, ולתואר שלישי עברתי למעבדה של פרופ' עודד קליפלד בפקולטה לביולוגיה בטכניון, שם התרכזתי במחקר של פרוטאזות. כיום, אני חוקרת פוסט-דוקטורנטית במעבדה של פרופ' מיכאל גליקמן.
במה עוסקת מעבדת של פרוספור עודד קליפלד באופן כללי?
המעבדה של פרופ' עודד קליפלד עומדת בחזית המחקר בתחום הפרוטאזות ומתמקדת בהבנת תהליכי פרוטאוליזה (פירוק חלבונים) והשפעתם על מערכות תאיות, בריאות ומחלות.
המעבדה מתמחה באיפיון הספציפיות של פרוטאזות ובגילוי מצעים סובסטרטים חדשים שלהן, תוך שימוש בטכנולוגיות פרוטאומיקה מתקדמות. המחקר במעבדה משלב שיטות חדשות מביולוגיה תאית, ביוכימיה וביואינפורמטיקה כדי לפענח את המנגנונים הדינמיים של הפירוק החלבוני בתא.
ספר/י לנו על המחקר הנוכחי. מה הייתה מטרת המחקר ומה גיליתם?
מטרת המחקר הייתה לחקור את התפקידים הלא-קטלטיים של הפרוטאז DPP9, שלא היו ידועים עד כה. בשיתוף פעולה עם אוניברסיטת פרייבורג, מיפנו את מפת האינטראקציות של DPP9 בתאים באמצעות טכנולוגיית TurboID ופרוטאומיקה כמותית.
גילינו ש-DPP9 מעורב במסלולי אוטופגיה ובבקרת אוביקוויטין, והראנו שהוא משבש פיזית הרכבה של קומפלקסים כמו BRISC ו-CYLD-SPATA2. בשורה התחתונה, הוכחנו ש-DPP9 משמש כשלד מבני (Scaffold) פעיל שמארגן את האותות התאיים, מה שמוכיח שפיתוח תרופות עתידי חייב להתייחס גם לתפקידים המבניים של פרוטאזות ולא רק לפעילות האנזימתית שלהן.
מה החשיבות של התגלית?
אילו אפשרויות או כיווני מחקר חדשים היא פותחת, ומהם היישומים האפשריים שלה?
* שינוי תפיסתי במחקר: הוכחנו ש-DPP9 אינו רק "מספריים ביוכימיים" שמפרקים חלבונים, אלא פועל כשלד מבני חיוני שמארגן ומבקר קומפלקסים תאיים ומערכות אותות מרכזיות.
* פיתוח תרופות מדויק יותר: הגילוי מוכיח שחסימת האתר הפעיל של החלבון בלבד אינה מספיקה. כדי לפתח תרופות יעילות ובטוחות יותר, חייבים להתחשב גם בתפקידיו המבניים בתא
מה משך אותך למעבדה ולפרויקט המחקר הנוכחי?
מה שמשך אותי למעבדה ולפרויקט הזה היה הרצון להעמיק בביוכימיה של חלבונים – להבין לא רק מה חלבון עושה, אלא איך המנגנון הביוכימי והמבני שלו משרת את התפקיד הביולוגי שלו בתא.
מבחינתי, הפרויקט הזה היה הזדמנות מושלמת לשלב בין השאלות הביולוגיות העמוקות הללו לבין שימוש בשיטות מחקר חדשניות ומתקדמות, כמו פרוטאומיקה כמותית. החיבור בין הבנה מנגנונית עמוקה לטכנולוגיה בחזית המדע הוא בדיוק מה שמרגש אותי במחקר.
ומה קורה מחוץ למעבדה? מה את/ה אוהב/ת לעשות כשאת/ה לא עוסק/ת במדע?
בזמני הפנוי אני הכי אוהבת לטייל בטבע ולהעביר זמן איכות עם המשפחה שלי.
כשתהיי גדולה, מה תרצי להיות? 😉
להיות בעבודת החלומות שלי
וברצינות – מה התוכניות שלך להמשך הדרך והקריירה?
במבט קדימה, המטרה שלי היא להמשיך להוביל מחקר משמעותי, תוך יציאה מתמדת מאזור הנוחות, למידה של טכנולוגיות חדשות והרחבת ארגז הכלים המדעי שלי.
אני שואפת להשתלב בתפקיד מפתח – בתעשיית הביוטק/פארמה או במחקר מתקדם – שבו אוכל לקחת אחריות על פרויקטים מורכבים, לתרגם תובנות ביוכימיות עמוקות לפתרונות יישומיים, ולצמוח יחד עם צוות מוביל וסביבה מאתגרת
למאמר המלא: https://link.springer.com/article/10.1007/s00018-025-06021-z
לדף של עודד קליפלד: : https://biology.technion.ac.il/en/member/kleifeld/
לאתר מעבדת קליפלד: https://oklab.net.technion.ac.il/
