אנחנו שמחים להכריז כי הזוכה במאמר החודש של יוני 2026 רן טחן, ממעבדתה של פרופסור דבי לינדל. המאמר פורסם בכתב העת Science Advances.
לרגל הזכייה, ביקשנו מרן לספר לנו קצת על המחקר, על הדרך שהובילה אליו – וגם על החיים שמחוץ למעבדה 😊
היי רן, נשמח שתציג את עצמך בכמה מילים
למדתי לתואר ראשון בפקולטה לביולוגיה בטכניון, בו גם הכרתי את אשתי עדן. במהלכו ביצעתי פרויקט מחקר במעבדת פרופ' לינדל, בפרויקט שעסק באפיון של גן בציאנופאג'ים, וירוסים של ציאנובקטריה. הפרויקט הפך לתזה לתואר שני. בהמשך התחלתי דוקטורט שעוסק בגנים המאפשרים השתלטות של ציאנופאג'ים על ציאנובקטריה ימיים. כיום אני כמעט בסוף הדוקטורט, מתכונן למעבר לפוסטדוקטורט בגרמניה ועסוק בלהיות אבא לכרמל המתוק.
במה עוסקת מעבדת לינדל באופן כללי?
ציאנובקטריות הן יצרניות ראשוניות חשובות באוקיינוסים. מעבדתה של פרופ' לינדל חוקרת את האינטראקציות בין ציאנובקטריות לפאג'ים שמדביקים אותן (ציאנופאג'ים), במטרה להבין כיצד הפאג'ים משפיעים על כמות הציאנובקטריות, הפיזיולוגיה שלהן והאבולוציה שלהן. המחקר במעבדה עוסק במגוון נושאים, כגון איפיון בסיסי של מאפייני ההדבקה, מנגנונים מולקולריים להשתלטות על תהליכי התא המארח בתחילת ההדבקה, מנגנוני עמידות להדבקה ומחקרים נוספים הבודקים את התפוצה ודפוסי ההדבקה של ציאנופאג'ים באוקיינוסים, תוך הבנת התנאים הסביבתיים שמשפיעים עליהם.
ספר לנו על המחקר הנוכחי. מה הייתה מטרת המחקר ומה גיליתם?
המאמר הזה הוא פרי שיתוף פעולה הדוק עם מעבדת Weitz מאוניברסיטת מרילנד. מעבדת Weitz פיתחה בעבר תשתית של מידול מתמטי כדי לנתח כיצד אוכלוסיות נגיפיות מצטברות לאורך סבבי הדבקה מרובים, ולגזור מתוכה מה תרחש בתוך תאים בודדים, כולל השונות בתזמון פירוק התא (ליזיס) בעת שחרור הנגיפים החדשים. במילים אחרות: הפקת מידע ברמת התא הבודד מתוך נתוני אוכלוסייה.
כדי לבחון את תחזיות המודל, פיתחנו מערך ניסויי ברמת התא הבודד שמדד באופן ישיר את תוצאות ההדבקה בתאים בודדים, תוך שימוש בצמד ציאנופאג'-ציאנובקטריה ימיים בעלי חשיבות אקולוגית. התוצאות הראו כי תחזיות המודל היו מדויקות להפליא, וחשפו שונות משמעותית בתזמון הליזיס. בנוסף לכך, הצלחנו לקשר בין השונות הזו לבין השונות בייצור הצאצאים הנגיפיים, וחשפנו קשר חדש ומפתיע בין משך הזמן שבו הנגיף שוהה בתוך התא לבין כמות הצאצאים שהוא מייצר.
מה החשיבות של התגלית?
אילו אפשרויות או כיווני מחקר חדשים היא פותחת, ומהם היישומים האפשריים שלה?
הסקנו וכימתנו שונות בעלת משמעות אקולוגית בתזמון הליזיס בציאנופאג' בעל חשיבות גלובלית. בנוסף, הראנו כי ניתן לגזור בדיוק רב הטרוגניות בתכונות הדבקה נגיפית ברמת התא הבודד מתוך דינמיקת הדבקה ברמת האוכלוסייה.
גישת הסקה זו סייעה לקבוע כי השונות בתזמון הליזיס של הוירוס היא גורם מרכזי לשונות בפועל בייצור הצאצאים של הוירוס. אנו צופים כי כימות השונות בתכונות ההדבקה של פאג'ים יסייע לזהות עקרונות מנגנוניים העומדים בבסיס השונות בתזמון הליזיס, ויקדם פיתוח של מודלים חיזויים להשפעות נגיפיות בהקשרים רפואיים וסביבתיים.
מה משך אותך למעבדה ולפרויקט המחקר הנוכחי?
אני חושב שהביולוגיה של פאג'ים היא מרתקת. היכולת להנדס גנטית וללמוד מה התפקיד של גנים של ציאנופאג'ים משכה אותי למעבדה של דבי. הפרויקט הנוכחי נרקם בעקבות מפגש שלי עם מריאן שהייתה אז דוקטורנטית במעבדת Weitz בכנס בו היא הציגה את המודל שלה ושאלה מי יכול לעזור לה לבדוק אותו. הרעיון לניסוי שיבדוק את המודל הגיע עוד לפני המפגש עם מריאן, אבל ההבנה של הפוטנציאל של המודל והיכולות המשלימות של שנינו לבצע את המחקר נתנו לי מוטיבציה ורצון לבצע את אותו.
ומה קורה מחוץ למעבדה? מה אתה אוהב לעשות כשאתה לא עוסק במדע?
כרגע אני בעיקר עסוק בלהיות אבא אבל כשיש זמן פנוי אני אוהב לטייל ולרוץ ובנוסף אני חובב צמחים.
כשתהיה גדול, מה תרצה להיות? 😉מה התוכניות שלך להמשך הדרך והקריירה?
אני רוצה להמשיך לחקור וירוסים של חיידקים וכרגע מתכונן לפוסטדוקטורט בגרמניה.
➡ למאמר המלא: https://www.science.org/doi/10.1126/sciadv.aed6456#sec-4
➡ לדף של פרופ' דבי לינדל: https://biology.technion.ac.il/member/%d7%9c%d7%99%d7%a0%d7%93%d7%9c/
➡ לאתר מעבדת לינדל: https://lindelltechnion.wixsite.com/lindell-lab
