אנה צוקרמן

ראש צוות QC בחברת PLURISTEM , בוגרת תואר ראשון ושני בפקולטה לביולוגיה

"פלוריסטם" היא חברה ביו-רפואית המפתחת תרופות תאיות שמקורן בשליה, המאפשרות טיפול תאי ללא התאמה גנטית למטופל. מוצרי החברה נמצאים בניסויים קליניים מתקדמים הבוחנים את יעילותם במגוון מחלות הנגרמות מאיסכמיה (חוסר זרימת דם), דלקתיות, פציעות אורטופדיות, כשלים של מערכת הדם וחשיפה לקרינה.

"התחלתי ללמוד בטכניון בגיל 23 במסלול לביולוגיה ואחרי התואר הראשון המשכתי לתואר שני בתחום של אנדוקרינולוגיה (תחום שנחשפתי אליו במהלך לימודי התואר הראשון והוא ריתק אותי).
למען האמת מאז ומתמיד התעניינתי בתחומי הביולוגיה. זה תחום רחב שהולך ומתפתח, דרכו ניתן להשפיע ולשפר את חיי היום יום , כמו פיתוח תרופות, חיסונים, מכשור רפואי , ייעוץ גנטי, לקיחת חלק בניסויים קליניים ואפילו תחום הקוסמטיקה והצמחים (הקנביס). ביולוגיה היא למעשה הבסיס לכול.
גם הטכניון הוא מקום שתמיד ידעתי שאני רוצה להגיע אליו. פרט לכך שהלימודים נלמדים ברמה הגבוהה ביותר, הפקולטה ומסלולי הלימוד מקיימים שיתופי פעולה עם פקולטות שונות מתחומי ההנדסה והמדעים, קיבלתי יחס אישי וליווי צמוד הן מהפקולטה והן מאגודת הסטודנטים המובילה בארץ".

קצת על התפקיד הנוכחי ואיך הגעתי אליו …

לקראת סוף התואר השני החלטתי שהגיע הזמן לראות מה קורה בתעשייה. הגשתי קורות חיים בכל מיני אתרי דורשים, לשמחתי פנו אלי די מיד מחברת פלוריסטם, הממוקמת במת"ם כאן בחיפה.

התחלתי לעבוד בתחום של בקרת איכות ( QC), במטרה לבצע את דריסת הרגל הראשונה שלי בתעשייה ולצבור ניסיון, להבין איך עובד מפעל, אילו תפקידים יש, מה הפוטנציאל התעסוקתי שלי.
אחרי כשנה בתפקיד של אנליסטית QC שבמסגרתו אפיינתי את המוצר, ובדקתי את איכותו.
זיהו את הפוטנציאל שלי וקודמתי לנהל צוות עובדים. הקידום אפשר לי להתמקצע בתחום הניהולי, בחניכה של עובדים ובמתן מענה בפן המקצועי וכל זה מתבסס על הידע והכלים שרכשתי בלימודים שלי.

מה ההבדל בין עבודה בתעשייה לבין עבודה באקדמיה ולאן מתאים לכם לפנות ?

אנשים שהמחקר זורם בדם שלהם הרבה פעמים יישארו באקדמיה. רק חשוב לי לציין שמחקר קיים גם בתעשייה. ההבדל הוא שבתעשייה המחקר מכוון לשרת את מטרת החברה/ המפעל. זכרו שבתעשייה יש ריבוי תפקידים וכמעט כל אחד יכול למצוא את הנישה המתאימה לו.

כשאני מגייסת לצוות שלי כיום, אני מזהה מרחוק בוגרי טכניון.
בטכניון מלמדים אותך איך לחשוב, ללמוד לבד, נותנים בסיס שבאמצעותו ניתן לגשת ולפתור כל פרויקט/ משימה חדשה שתקבלו. זה יתרון עצום בתעשייה שבנויה בהרבה מקרים מחברות סטארט-אפ שהולכות ומתפתחות.

האם חייבים תואר שני ושלישי בשביל להתברג בתפקידים טובים או שאפשר גם אחרת?

ממה שאני רואה וכמובן כל מקרה לגופו, יש חשיבות לטיימינג. בוגר עם תואר ראשון יכול להתחיל כטכנאי מעבדה/ מנהל מעבדה בחברת סטארטאפ קטנה שהולכת וגדלה ולצמוח יחד איתה ולהתברג לעמדות ניהול צוות ובהמשך אף לנהל מחלקה. כמובן שבתחומי המחקר יש יתרון גדול לתארים מתקדמים ובעיקר לתואר שלישי אבל בתחומים של פיתוח, אבטחת איכות, ניהול מעבדה – תואר שני יספיק ולא יהווה שום מכשול בהמשך הדרך המקצועית שלכם. כדי להצליח (וזה נכון לגבי כל תחום) – חשוב להיות יצירתיים, תמיד לשאוף קדימה ולחשוב איך אפשר להשתפר ומה מייחד אותי על פני הסביבה שלי. גם מי שאוהב את השקט שלו ימצא גם משרות שמחפשות אנשים כאלה.

אני יכולה לומר שבמהלך התואר השני למדתי המון שיטות יישומיות. לימדו אותי איך לכתוב עבודות נכון, כיצד לתכנן ניסויים, איך לחשוב, איך לקחת שאלת מחקר או פרויקט ולפתח אותו. הכשירו אותי ללמוד במהירות שיטות עבודה חדשות, לקדם ולהוביל פרויקטים, לפתור דילמות ולהתמקצע בניתוח תוצאות ברמה גבוהה.
האם אני ממליצה לאחרים לבחור בלימודי ביולוגיה? חד משמעית כן!

תחום מדעי החיים הולך ומתפתח בעשורים האחרונים, יותר מכל תחום אחר הביולוגיה של המחר יכולה להיות מאוד יישומית ולגעת בבעיות הגדולות ביותר שמעסיקות את האנושות כמו סרטן, קורונה, ריפוי מחלות. כשאתה חלק מפיתוח תרופה המשפרת את איכות החיים של אנשים, יש תחושת סיפוק ומשמעות אדירה שמלווה אותך.