מיה בוגרת מאסטר בביולוגיה. כיום דוקטורנטית במעבדת רייטר בפקולטה לביולוגיה. מייסדת מיזם MILKCHECK המסקרן אשר זכה בפרס "חביב הקהל" בתחרות BIO-MIX של טבע, המציע בדיקה חדשנית לאבחון מוקדם של סרטן השד באמצעות חלב אם
אז ספרי לנו קצת קצת על המיזם …
ממש לפני כחודש (15/9) נערך שלב הגמר של תחרות BIO-MIX . המיזם עלה לשלב הגמר השנה וזכה בפרס "חביב הקהל" בתחרות . את המיזם הובילה מיה בשיתוף צוות של 3 סטודנטים נןספים ביניהם אלינה ברוסקה וסיוונג פריק מאוניברסיטת ת"א, ונוי כהן סבן מוייצמן.
המיזם מציע בדיקה מהירה שדוגמת חלב אם ונותנת אינדיקציה לנוכחות תאים סרטניים בזמן אמת. בדומה לבדיקת קורונה (אנטיגן) אבל במקום לבדוק אנטיגן אחד היא דוגמת קומבינציה של חלבונים (שבהמשך תהפוך כבסיס לפטנט).
"מה שהצגנו למעשה היא תכנית עבודה שמטרתה בשלב ראשון איסוף של דגימות חלב מנשים בעדיפות לנשים נשאיות של הגן BRCA1 או 2BRCA כי אצלן הסיכוי לסרטן יותר גבוה".
כיצד נולד הרעיון לפרויקט שהגשת לתחרות וכיצד הוא קשור למחקר שלך במעבדה?
"כשחשבתי על רעיון למיזם לתוכנית נזכרתי במקרה האישי שלי בתקופה בה הייתי בהריון.
גיליתי גוש קטן בשד. בבדיקת אולטרסאונד ניתנה לי תשובה לא וודאית עקב השינויים שעוברים על מבנה השד בתקופת ההריון והרופא שלי המליץ לחזור על הבדיקה עד אחרי שאסיים להניק (כלומר לחכות כמעט שנתיים קדימה ולהישאר למעשה חשופה ). אפשר בקלות לפספס ככה את היכולת לזיהוי מוקדם שהוא קריטי במיוחד בסרטן שד.
חשבתי איך יכול להיות שאין כיום אף שיטה מספיק טובה לאבחון סרטן שד בזמן ההיריון וההנקה שזו למעשה תקופה שיכולה להיות מאוד ארוכה אצל חלק מהנשים. קחו בחשבון שנשים רבות שעושות למשל ילדים בצמידות, יכולות במקרה כזה להישאר חשופות למשך 3 שנים ויותר. כמו כן הסיטואציה חמורה בהרבה עבור נשים שנושאות את המוטציה BRCA1 או 2BRCA כי הסיכוי לסרטן שד עבורן בגילאים הצעירים (25-40) גבוה מאוד ועומד על 30 %. פרדוקסאלית דווקא בתקופה שבה הן עושות ילדים אין ביכולתן להיבדק.
כיום השיטות לאבחון מוקדם של סרטן השד ומבוססות על רדיולוג'יק אימג'ינג (חלקן אסורות וחלקן לא יעילות מספיק בתקופת הריון והנקה) ולכן חיפשתי עדויות בספרות לשינויים שמתרחשים בחלב אם עקב נוכחות תאי סרטן בשד. ואכן מצאתי כמה מחקרים תומכים דווקא מהשנים האחרונות שמציגים קורלציה ושינויים בחלב אם בנוכחות תאי סרטן בשד.
איך הגעת/ בחרת בפקולטה לביולוגיה?
עשיתי תואר ראשון בפקולטה אחרת, אך בתחום קרוב. כשסיימתי את התואר התחלתי לחפש מנחה לתואר מאסטר והתחלתי להתעניין בתחום של אימונולגיה. כששמעתי על המעבדה של פרופ' רייטר ובמה עוסקים בה, הדרך לפקולטה הייתה קצרה.
טיפ חשוב כיצד לאזן בין סביבת הלימודים והמחקר הדינמי לבין החיים האישיים ?
הטיפ הטוב ביותר שאוכל לתת הוא לתכנן את זמן העבודה במעבדה בצורה מיטבית. הרבה פעמים כשעובדים במעבדה יש זמנים מתים בין שלבי הניסוי. תכנון טוב של הזמן יכול לצמצם את הזמנים המתים האלה להתקדמות במחקר. זה מאפשר לי להיות מושקעת 100% במחקר כשאני במעבדה, ו100% בחיים האישיים בשעות הפנאי ואפילו לצאת בשעות נורמאליות הביתה.
סיפור מצחיק מהעבודה במעבדה ?
באחד הבקרים במעבדה קניתי קרואסון שוקולד באחת הקפיטריות הסמוכות. לצערי, עד שהתפניתי לאכול אותו, הוא כבר הספיק להתקרר. בלי להתייאש הלכתי לחמם בטוסטר-אובן הקומתי, אך באותו זמן הייתי בדיוק בלחץ זמנים של ניסוי. לאחר כמה דקות התחילה אזעקה בבניין וכולנו רצנו החוצה בבהלה. כמובן שהסיבה לאזעקה הייתה הקרואסון השרוף. וכך נשארתי רעבה, הטוסטר יצא משימוש עד היום, וקיבלתי נזיפה מצרפתייה במעבדה שטוענת שבצרפת זה לא חוקי לחמם מאפים.
האם תמליצי לסטודנטים של היום להשתלב בתחום מדעי החיים?
כמובן, אני באמת חושבת שזה תחום ממש מתפתח ושתעשיית הביוטק בארץ רק מתחילה את הפריצה שלה. העבודה בתחום היא מעניינת, מגוונת, משלבת סביבת עבודה דינמית ומאתגרת, ובסופו של דבר גם מאפשרת לעשות טוב בעולם.
