בחמישי האחרון (15/9) נערך שלב הגמר בתחרות BIO-MIX 2022. אחד הפרויקטים המעניינים שעלו לשלב הגמר השנה וזכה בפרס "חביב הקהל" הוא פרויקט MILKCHECK אשר הובילה הדוקטורנטית מיה ליניאל בשיתוף צוות של 3 סטודנטים נוספים ביניהם אלינה ברוסקה וסיוונג פריק מאוניברסיטת ת"א, ונוי כהן סבן מוייצמן.
בתמונה מיה לינאל. בת 31 (במקור מקיבוץ יגור. נשואה + 1, בוגרת מאסטר במסלול ישיר לדוקטורט במעבדת רייטר בפקולטה לביולוגיה).
המיזם מציע בדיקה מהירה שדוגמת חלב אם ונותנת אינדיקציה לנוכחות תאים סרטניים בזמן אמת. בדומה לבדיקת קורונה (אנטיגן) אבל במקום לבדוק אנטיגן אחד היא דוגמת קומבינציה של חלבונים (שבהמשך תהפוך כבסיס לפטנט). "מה שהצגנו למעשה היא תכנית עבודה שמטרתה בשלב ראשון איסוף של דגימות חלב מנשים בעדיפות לנשים נשאיות של הגן BRCA1 או BRCA2 כי אצלן הסיכוי לסרטן יותר גבוה".
כיצד נולד הרעיון לפרויקט שהגשת לתחרות וכיצד הוא קשור למחקר שלך במעבדה?
"כשחשבתי על רעיון למיזם לתוכנית נזכרתי במקרה האישי שלי בתקופה בה הייתי בהריון.
גיליתי גוש קטן בשד. בבדיקת אולטרסאונד ניתנה לי תשובה לא וודאית עקב השינויים שעוברים על מבנה השד בתקופת ההריון והרופא שלי המליץ לחזור על הבדיקה עד אחרי שאסיים להניק (כלומר לחכות כמעט שנתיים קדימה ולהישאר למעשה חשופה). אפשר בקלות לפספס ככה את היכולת לזיהוי מוקדם שהוא קריטי במיוחד בסרטן שד.
חשבתי איך יכול להיות שאין כיום שום שיטה שהיא טובה מספיק לאבחון סרטן שד בזמן ההיריון וההנקה שזו למעשה תקופה שיכולה להיות מאוד ארוכה אצל חלק מהנשים. קחו בחשבון שנשים רבות שעושות למשל ילדים בצמידות, יכולות במקרה כזה להישאר חשופות למשך 3 שנים ויותר.
כמו כן הסיטואציה חמורה בהרבה עבור נשים שנושאות את המוטציה BRCA1 או 2BRCA כי הסיכוי לסרטן שד עבורן בגילאים הצעירים (25-40) גבוה מאוד ועומד על 30%. פרדוקסאלית דווקא בתקופה שבה הן עושות ילדים אין ביכולתן להיבדק. השיטות כיום לאבחון מוקדם של סרטן השד ומבוססות על Radiologic Imaging (חלקן אסורות או לא יעילות מספיק בתקופת הריון והנקה) ולכן חיפשתי עדויות בספרות לשינויים שמתרחשים בחלב אם עקב נוכחות תאי סרטן בשד. ואכן מצאתי כמה מחקרים תומכים, דווקא מהשנים האחרונות, שמציגים קורלציה ושינויים בחלב אם בנוכחות תאי סרטן בשד.
מהיכן מגיע הידע בתחום הסרטן?
מעבדת רייטר עוסקת באימונולוגיה מולקולרית, המתמקדת בגשר בין מחקר בסיסי ליישומי בתחומי האימונותרפיה של סרטן ומחלות אוטואימוניות. אנחנו מתמקדים בשיפור גישות אימונותרפיות שונות ביניהן שימוש בנוגדנים ונגזרותיהן, תאי T מהונדסים עם קולטני אנטיגנים כימריים (CAR-T cells) או קולטני TCRs. במקביל נעזרתי המון בשלב פיתוח הרעיון בד"ר ענבל צפיר לביא (גם היא בוגרת הפקולטה) שמכהנת כיום כמנכ"לית ואחת ממייסדות חברת הFemTech הייחודית Gina Life וגם במנטור נוסף מהפקולטה אבי רוטנברג שהוא גם אחד המנטורים בתוכנית.
כיצד תרם הניסיון שרכשת במעבדת רייטר לפיתוח המיזם?
תחום המחקר שלי עוסק בסרטן ככה שהידע שרכשתי במעבדת רייטר בפקולטה תרם לי המון. כמו כן העזרה שניתנה לי מהאנשים במעבדה תרמה לי המון. החיבור לענבל עזר לי המון. זה לא רק זה, כשאתה עושה דוקטורט אתה לומד איך ניגשים למאמרים מבחינה טכנית. את שיטות העבודה שמקובלות בתחום למדתי בדוקטורט ונכנסות למעשה לפיתוח. פרופ' יורם רייטר מאוד תומך ברעיון ובתחרות עצמה. הנטוורקינג שאנחנו מקבלים כמעטפת במעבדה. אנחנו מקבלים המון עזרה וליווי.
למעבדת רייטר: https://reiter.net.technion.ac.il/
