הזוכה במאמר החודש של ינואר 2023, היא ד"ר שאילה רויטמן ממעבדתו של פרופ' עודד בז'ה שמאמרם התקבל לפרסום ב- Nature Microbiology

08 מרץ 2023

הוועדה לתארים מתקדמים בפקולטה בוחרת מידי חודש את המאמר המדעי המוביל מבין כל המאמרים המדעיים שהתפרסמו לאותו חודש.

אנחנו שמחים לספר כי הזוכה במאמר החודש של ינואר 23, היא ד"ר שאילה רויטמן ממעבדתו של פרופ' עודד בז'ה שמאמרם התקבל לפרסום ב- Nature Microbiology

לרגל הזכייה דלינו משאילה כמה פרטים מעניינים על המחקר, על הדרך שהובילה אליו וגם קצת עליה 😊

הי נשמח שתציגי את עצמך בכמה מילים:
שמי שאילה רויטמן, נולדתי בבואנוס איירס, ארגנטינה ועשיתי עלייה בגיל שש עשרה בתוכנית נעל"ה של הסוכנות היהודית. עשיתי תואר ראשון בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית ומסטר ודוקטורט במעבדה של פרופ' עודד בז'ה בטכניון.

במה עוסקת מעבדת בז'ה באופן כללי?
מעבדת בז'ה מחפשת אוצרות חבויים בגנום של מיקרובים בים. אנחנו אוספים מי ים ובודקים מה המיקרובים שנמצאים שם יודעים לעשות, בעיקר בכל הקשור לחישת אור. האם החיידקים הללו יודעים לקלוט אור? האם הם יכולים לייצר אנרגיה באמצעות אור? האם וירוסים יכולים להרגיש אור?

ספרי לנו על המאמר/המחקר הנוכחי, מה הייתה מטרת המחקר ומה גיליתן?
הרעיון שלנו היה לבדוק האם וירוסים יכולים לחוש אור ולאיזו מטרה זה ישרת אותם. היה לי וירוס ענק שנראה שיש לו את האמצעים לחישת אור, והוא מדביק אצה ימית שבעצמה גם משתמשת באור לייצור אנרגיה. זה היה פרוייקט מאוד מתסכל, החלבונים קולטי אור חמקו ממני והיינו במבוי סתום. אז התחלתי להתעמק יותר ויותר במערכת הזאת של וירוס-אצה וככה מצאתי שיש עוד וירוס בדוגמאות שלי, שהיה חבוי מן העין במשך שנים. זהו וירוס קטן וקראנו לו "גזל". גזל אינו וירוס רגיל, הוא אינו יכול להדביק את המאחסן שלו בכוחות עצמו, הוא חייב להצטרף להדבקה של וירוס גדול יותר. הוא בעצם מנצל את העבודה של הוירוס הגדול. זה למה גזל הוא "וירופאג'", וירוס שמדביק וירוס.

אנא הסבירי על החשיבות מאחורי הגילוי? למה תשמש אתכם התגלית ואילו כיוונים זה פותח? מה יישומה של התגלית (תחומים, פתרונות)?
"וירופאג'" הוא מושג המתאר וירוסים שמדביקים וירוסים אחרים, סוג של פרזיטי-על. עד היום שלושה מינים של וירופאג'ים היו ידועים למדע, והם כולם שייכים לאותה משפחה ויראלית. גזל לא דומה להם ושייך למשפחה אחרת, מה שאומר ש היפר-פרזיטיזם התפתח לפחות פעמיים בנפרד במהלך האבולוציה. בנוסף, מצאנו דנ"א דומה מאוד לגזל בגנום של האצה, מה שמרמז על היכולת של גזל לנהל חיים כפולים, כוירוס חופשי וכטרמפיסט ישירות על האצה, בתוך הדנ"א שלה. התכונות הייחודיות של גזל יכולות להביא להבנה טובה יותר לגבי האבולוציה ומקורם של וירוסים.

מה משך אותך למעבדה\פרויקט הנוכחי?ֿ
מעבדת בז'ה הוא מקום נהדר לעסוק במדע שמונע מסקרנות. פרופ' בז'ה הוא מנחה תומך מאוד, והוא אפשר לי להמשיך ולהוביל את המחקר שלי למרות שהוא לא בנושא המחקר העיקרי של המעבדה.

 כשאינך עוסקת במדע, מה את עושה?
בגדול אני אוהבת לטייל, לקרוא ולצלול. בזמן האחרון אני בעיקר אוהבת לבלות עם הבנות שלי.

כשתהיי גדולה מה תרצי להיות?
אמא שלי אומרת שאני כבר עכשיו גדולה, אז כדאי לי כבר עכשיו להיות מה שאני רוצה.

וברצינות מה תוכניותייך להמשך הקריירה?
אני כרגע פוסט-דוקטורנטית במכון מקס פלאנק לביולוגיה בעיר טובינגן, גרמניה. בהתאם לכיוון האבולוציה יצאתי מהים ועברתי לחקור צמחים והמיקרובים שחיים יחד איתם.

 

לינק למאמר: https://www.nature.com/articles/s41564-022-01305-7

לינק לדף של פרופ עודד בז'ה: https://biology.technion.ac.il/member/%d7%91%d7%96%d7%b3%d7%94/

לינק לאתר מעבדת פרופ' עודד בז'ה: https://beja.net.technion.ac.il/

כל החדשות ואירועים

זמינים עבורכם גם ברשתות החברתיות